דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך 2015

עוגיות חמאה וקקאו כרוכות‎

כרוכים אחד בשני, תומכים, מחזיקים, דואגים שאף צד לא יתפרק, כרוכים אחד בשני, מעשירים את הטעם, יחד הם נותנים את הטון, יחד הם מראים כמה מיוחד זה, יחד הם עוטפים לאחד שלם, כי לבד זה יהיה פשוט מידי, כי לבד זה סתם עוד חלק מכולם ויתפורר. כרוכים אחד בשני כי רק ככה זה מיוחד, רק ככה זה שלם ונכון. סוף של יום בחוץ חשוך וקר, בפנים תנור חם מפיץ ריח של אפייה  ושוקו שמתבשל לו לאט על האש, ריח של בית קפה קטן ועוגיות כרוכות ,,, בצק חמאה ובצק קקאו כרוכים אחד בשני לעוגייה אחת שלמה.    מצרכים: 100 גרם חמאה רכה 1 כוס ורבע קמח לבן 3 כפות סוכר 1 חלמון 1 כפית תמצית וניל 1 כף גדושה קקאו 1 כפית קורנפלור ההכנה: בקערה מערבבים היטב( ניתן להקציף), את החמאה, הסוכר והחלמון, מוסיפים את הקמח ותמצית הווניל ולשים עד שהבצק אחיד-הוא יהיה קצת דביק. מחלקים את הבצק לשתי קערות, לאחת מוסיפים כף קקאו ולשנייה כפית קורנפלור לשים שוב כל חלק של הבצק ומכניסים את 2 חלקי הבצק למקרר לחצי שעה. לאחר חצי שעה על משטח מקומח לוקחים ככפית מכל בצק מכדררים לכדור קטן ואז לרצועה, כורכים בעדינות את 2 הרצועות

בראוניז עם מהמורות שוקולד ומלח אטלנטי

מהמורות מגיעות ברגע שלא מצפים להן, באותו הרגע בו אתה בשיא המהירות הן מופיעות ומקפיצות לך את הלב. ויש כאלו שנראות לנו גבוהות מידי, כאלו שלא נוכל לחצות ויש את הצד השני שבשקט ובלי מילים עוזר לך לדלג מעליהן ולסמן  V  , זה שנמצא שם תמיד שצריך אותו לעבור עוד מהמורה  זה שמקל את הדרך. ובחיים אי אפשר שהכל יהיה ידוע מראש ואי אפשר שכל דרך תהיה חלקה ולפעמים צריך את אותן מהמורות כדי שנתעורר, כדי שנעריך כדי שנדע ליהנות מהשקט שמגיע אחרי, כדי שנדע שיש מהמורות שצריך לעבור ועם מי לעבור אותן. בראוניז עמוס בשוקולד עם מהמורות של שברי שוקולד חלב, שוקולד מריר ומלח כזה שיאזן את הכל. " תפתח את התנור מחכה לך שם הפתעה"!  בראוניז עם מהמורות שוקולד ומלח אטלנטי לתבנית בגודל של   22  23 X 180 גרם חמאה  200    גרם שוקולד מריר משובח חצי כוס סוכר קורט מלח 3 ביצים 2/3   כוס של קמח לבן 4    כפות מלאות קקאו משובח 50 גרם שוקולד חלק שבור לחתיכות בינוניות 50 גרם שוקולד מריר שבור לחתיכות בינוניות כפית מלח אטלנטי גס כפית תמצית וניל ההכנה : ממיסים יחד מעל אדים, או ב

פסטה עם זיתים שחורים ופירורי לחם

על הדרך ראיתי עצי זית עמוסים, על הדרך הכנתי צנצנות זיתים מתובלים, על הדרך קיבלתי בשורה, על הדרך ניסיתי להבין איך ממשיכים מכאן, על הדרך נזכרתי שלא הספקתי להגיד לך מילים, על הדרך החלטתי שאף פעם לא מאוחר ושגם הרגע הזה יגיע, על הדרך כתבתי חלומות, על הדרך החלטתי לנסות להגשים את כולם, על הדרך הבנתי שלמרות הכל תמיד נהיה מוקפים, מוקפים באנשים שמגוננים עלינו בסופו של יום קר, על הדרך חיפשתי את החיוך שלי ,  על הדרך בכינו, צחקנו, בישלנו,  על הדרך, התחיל להחשיך וחיפשנו נחמה קטנה, נחמה בקערה, כזאת שיש בה רכות וקושי, חמיצות ומליחות וחום, פסטה של סוף היום, על הדרך... לפסטה:  500 גרם פסטה מהסוג שאוהבים 3/4 כוס זיתים כהים מגולענים חצויים ( קלמטה או מהסוג המיובש במלח) חצי כוס יין לבן 4 שיני שום פרוסות 20 גרם חמאה כף מיץ לימון טרי 4 כפות שמן זית כפית קליפת לימון מגוררת מלח פלפל שחור גרוס 2 פרוסות לחם מקמח  מלא מפוררות לפירורים גסים בעזרת הידיים רבע כוס של עלי בזיליקום חתוכים\ אורגנו * אופציה להגשה – פרמז'ן מגורר ההכנה: מבשלים את הפסטה לפי הוראות יצרן ומסננים- לא

קנולי

לכל בית איטלקי יש את המתכון שלו לקנולי, צינורות קטנים ופריכים ממולאים בריקוטה ומתוקים. הקנולי הוא חלק בלתי נפרד מתחושת משפחה איטלקית וסביב הקנולי נערכות שיחות משמעותיות. הקנולי מסמל משפחה, החלטה, בחירה ואדם שלא אוהב קנולי לא יוכל לעולם להרגיש חלק מהפמילייה. חנוכה חג הניסים, חג בו מדליקים נרות בכל יום ויש אומרים שכל נר שמדליקים מגיעה איתו משאלה, או בקשה לנס קטן שיקרה ויש שאומרים שכשהחנוכייה מלאה בכל נרותיה אז מתגשמות המשאלות והבקשות של אותו ערב. ולפעמים כל מה שצריך זה שמשאלה אחת לפחות תתגשם כדי שתגרום לנו להמשיך לקוות ולחייך ולפעמים כל מה שצריך זה להחזיק ביד קנולי  פריך ולתת לו ביס כזה שיגרום לנו לחייך ולהיזכר ברגעים ראשונים של פעם..   קנולי : להכנת הקנולי צריך: סיר קטן לטיגון עמוק מלקחיים לשליפת הצינורות צינורות מתכת קצרים- ניתן למצוא בחנויות אפייה  לבצק: 3 כוסות קמח 3 כפות סוכר חצי כפית קקאו חצי כפית קינמון כף חומץ קמצוץ מלח 1/2 כוס יין מרסלה או יין לבן למלית : 250 גרם גבינת ריקוטה 100 גרם אבקת סוכר 70 גרם שוקולד מריר משובח מגורר א

פטיפורים - עוגות קטנטנות‎

זיכרונות של ילדות הם אלו שמובילים אותנו קדימה בחיים, הם אלו שבנו ועיצבו את מי שאנחנו, ילדה מחוננת עם זיכרון צילומי שפותחת ספרי בישול בגיל 6-7 ומשננת בע"פ מתכונים בזיכרון ואמא שלה שצריכה להתאים עצמה לאותה ילדה ולשתף פעולה, פעמיים בשבוע לפחות עומדות במטבח ומכינות מתכון לפי הזיכרון הצילומי של ספר הבישול שפתחנו יום לפני וכמו כל בית בישראל לרוב זה היה הספר הנצחי "מהמטבח באהבה" של רות סירקיס . ילדה עם כינוי ילדות של "קוקולה" מהסדרה קטקטים, כי היא הייתה שובבה עם כפות רגליים קטנות שגוררת כיסאות ומטפסת איתם על כל עץ בגינה, מוצאת פינה בין הענפים ושם יושבת לקרוא. אחד מזיכרונות הילדות היא מסיבת התה הקבועה בסדרה "קטקטים" , שולחן עמוס במלא עוגות קטנטנות וצבעוניות. הומאז' לפטיפורים של רות סירקיס עם נגיעה עכשווית שלנו, הוא עשה את החיתוכים המדויקים והניח אותם בסדר מופתי בתוך קוביות של עץ, מסיבת התה הפרטית שלנו והיא צבעונית ויפה, זיכרון חדש נחרט. חומרי גלם: 4 ביצים קורט מלח 1/2 כוס סוכר 1/2 כוס קמח 2 כפות קורנפלור 50 גרם חמאה מומסת

באו באן

יש שקט שלא קיים במקום אחר, שקט שמגיע מבפנים, שקט שגורם לך לעצום עיניים ולבטוח, להירגע, שקט שרק מישהו מסוים יכול להעניק לך. יש את אותם רגעים שחיפוש אחר השקט יוביל למטבח, להתעסקות עם צבעים, מרקמים, חומרים.  להמתנה וצפייה ועדינות ורכות שיופיעו על הצלחת. רגעים בהם ימים גשומים בחוץ וסיר אידוי סיני מעלה חום ואדים במטבח, ובפנים הן נחות להן, רכות כמו ענן, לבנות ועדינות, הבאו באן. .יש רגעים שהשקט מגיע מיד אחרי, אחרי שהחזקנו את אותו ענן ביד ונגסנו. "הדממה היא טהורה, קדושה. היא מקרבת בין אנשים מפני שרק אלו שנוח להם  זה במחצית זה יכולים לשבת בצוותא מבלי לדבר "( ניקולס ספארקס) . לבאו באן 3.5 כוסות קמח לבן כוס ורבע מים חמימים  כף שמרים 1 כף חומץ 1 כף אבקת אפייה רבע כוס שמן קנולה חצי כפית מלח 3 כפות סוכר   הכנת הבצק: מערבבים בקערה גדולה את הקמח, הסוכר, השמרים ואבקת האפייה, יוצרים גומה ומוסיפים לתוך הגומה את השמן, המלח, החומץ והמים, לשים היטב עד שהבצק רך ואחיד, מעבירים לקערה משומנת קלות עוטפים בניילון ומניחים במקום חמים להתפחה שעתיים לפחות.

פוגאס

  ללוש, להוסיף, לסובב, לקפל, ללחוץ, לרכך, להתפיח, לחכות, ללוש לרדד, לעצב, לחכות, לאפות. לרצות, לקוות, לנסות, לאהוב, לכאוב, לשמוח, לצחוק, לבכות, לחלום, להגשים, לחוות, להעריך. מעגל החיים כמעגל הלחם, שלבים שמעצבים אותנו כבני אדם, שלבים שבונים את האופי שלנו ואת האישיות ממש כמו אותו לחם. עליות ומורדות, שלמות וסדקים ובסוף גם נקודות אור, כאלו שיאירו את הכל ויעצבו לנו את החיים עם תקווה, נקודות של אור שמציצות מתוך הלחם, שקית נייר שהוא קיפל, קפה שחור וחורף בחלון שלנו. הגרסה שלנו לפוגאס- לחם ירק ממולא גבינה ( 5 יחידות )   500 גרם קמח לבן  כף שמרים יבשים  כפית מלח  4 כפות שמן זית  כוס וחצי מים פושרים  כפית  שטוחה סוכר רבע כוס שמיר קצוץ דק  רבע כוס פטרוזיליה למילוי:  200 גרם גבינת פקורינו מגוררת – או כל סוג של גבינה קשה שמעדיפים. ההכנה : מערבבים בקערה רחבה את הקמח, הירק, השמרים והסוכר ויוצרים גומה בתוך הקמח. בתוך הגומה מניחים את שמן הזית, המלח וכוס מים פושרים, מתחילים ללוש ותוך כדי מוסיפים חצי כוס מים עד שהבצק גמיש ונעים למגע. מ

קציצות דגים

אנשי הים קמים מוקדם בבוקר והולכים לנשום נשימה ראשונה בחוף, אנשי הים שותים את הקפה הראשון מול הים בשתיקה. U2  שרים  שכל גל שנשבר אל החוף בעצם אומר לחוף שעוד גל מגיע ויש כאלו שיגידו שהגלים שנשברים בעצם לוקחים איתם את כל המחשבות שנשארות על קצה החוף וסוחפים אותם למעמקים. אנשי הים תמיד ידעו להגיד את הדבר הנכון, הם למודי קרבות ומרובים בסיפורים, על ספינות טועות, על דגים שהם יצאו לדוג לפנות בוקר, על אהבות נכזבות ונשימות עמוקות, על שקרים ועל הדבר האמיתי, על שמחת חיים ועל מה באמת חשוב, אנשי הים ידעו תמיד לזהות את אלו שמחוברים לים ולגלים, למלח ולחול. אנשי הים הם אלה שבכל שעה של היום ישמחו לקבל קציצות דגים טריים ברוטב עמוק ולחם טרי, אין יותר אמיתי מזה. פוסט שמוקדש כולו למנטור הכי ותיק של מאכלי הים בעל העיניים הכחולות והזקן הלבן, זה שנתן לי את הכינוי "הילדה של הים". לקציצות הדג: 500 גרם של דג מנוקה מעור ועצמות טחון- אנחנו השתמשנו ב- 300 גרם לוקוס ו- 200 גרם בורי כוס כוסברה קצוצה 5 שיני שום כתושות 1 בצל קצוץ  2 פרוסות לחם שהושרו במים ונסחטו כף שמן זית 1 ביצה

פאי לימון

ילדה של חורף היא כזאת שבגיל 5 מוצאים אותה רוקדת בשלוליות . ילדה של חורף היא כזאת שמוצאים אותה עומדת מתחת לעצי ההדרים בגשם עם חיוך ואושר בעיניים. ילדה של חורף היא כזאת שתצא שעה אחרי הגשם ותעמוד בחוץ ופשוט תנשום. ילדה של חורף היא כזאת שתצא לחצר ותקטוף לימונים טריים מהעץ עמוסי טיפות גשם כשכל משיכה של לימון מהענף תשליך עליה טיפות של גשם. ילדה של חורף היא כזאת שתריח את הלימונים תחתוך אותם ותאפה איתם משהו מתוק, משהו שיזכיר שבכל רע יש גם טוב , שבכל חמוץ יש גם מתוק, שגם אם הוא טיפוס של קיץ הוא יחייך כשבחוץ גשום. ברוך הבא חורף חיכינו לך שתשטוף את הכל.  לקלתית הפאי:  ( 12 יחידות אישיות או אחת בקוטר של 24-22) 1+3/4 כוסות קמח לבן 4 כפות סוכר לבן 150 גרם חמאה\ מחמאה  1 ביצה נייר אפייה וכוס של קטניות ( חומוס או שעועית) הכנת הקלתית: במעבד מזון, או בצורה ידנית מעבדים לבצק אחיד- לא ללוש יותר מידי כדי לא לאבד פריכות, להכניס למקרר לחצי שעה, לרדד על משטח מקומח ולהניח בתבניות אישיות או בתבנית עגולה בקוטר של – 22-24, לחורר מעט במזלג ולהכניס למקפיא לחצי שעה עד שהבצק קשה – פ