דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך נובמבר, 2013

פריקסה- הסופגנייה הטוניסאית

כי לכל אחד יש זיכרונות, כי כולנו אוהבים חגים, כי יש דברים שתמיד יישאר להם טעם הזיכרון. כי ברגע שהלחמניות האלו יצאו מהטיגון וחתכנו אותן יצא הריח, אותו ריח מוכר של הבית של סבתא, הריח של קבוצת נכדים יושבים בחצר עם לחמנייה ריחנית מלאה בכל טוב. פוסט שמוקדש לחברה טובה שלנו שאמנם לא באה מהעדה הטוניסאית אבל זהו המאכל האהוב עליה ביותר בעולם. כי לא משנה כמה גרסאות בריאות יותר יהיו לאותו מתכון, זהו מתכון שלא מכינים בכל יום, אז לפחות פעם בשנה עשו לעצמכם טובה, ואם כבר מטגנים, אל תוותרו על ה"סופגנייה הטוניסאית" הפריקסה של הסבתות של שנינו. ביסים של זיכרונות ושל אושר תמיד מגיעים עם קצת חריפות  J מצרכים לבצק: כמות ל- 20 יחידות בינוניות 3 כוסות מים פושרים ( שלא יהיו חמים) ק"ג קמח 2 כפות של שמרים יבשים 3 כפות שמן 2 כפיות שטוחות מלח  , 3 כפות שטוחות סוכר.                 *שמן קנולה לטיגון *סיר רחב או מחבת עמוקה                                                                                                                                                         

שושני שמרים במלית שוקולד

יש רגעים קטנים במהלך היום שנחרטים בזיכרון ונשארים שם, רגעים קטנים שמשהו בהם פשוט מרגיש טוב, מרגיש נכון. לא תמיד צריכים לדבר, לפעמים המבטים עושים את העבודה, הבדיחות הקטנות הפנימיות, המשפטים הקצרים שאומרים הכול. רגע כזה היה שם, באותו ערב כשתל אביב לבשה כבר חושך מסביבה, הוצאתי את שושני השמרים עם השוקולד מהתנור, הוא היה עסוק בסט הצילומים, הכנתי לנו 2 כוסות תה והבאתי את התבנית אליו, כי קודם מצלמים ואח"כ אוכלים ,  הוא לקח את התבנית והניח מולה את המצלמה, "אתה לא מניח את המאפים על צלחת?" שאלתי,  " לא!" הוא ענה, "ככה כמו שזה, ככה אנחנו הכי אמיתיים, זה מי שאנחנו ואל תשכחי את זה, זה הכי אמיתי שיש, ככה בדיוק כמו שזה". אז הנחנו את התבנית מול המצלמה וצילמנו, אח"כ טעמנו.. יש רגעים קטנים במהלך היום שנשארים בזיכרון, "ככה בדיוק כמו שזה"!   לבצק השמרים:   (יש להכין את הבצק לילה לפני האפייה ) כמות לכ- 20 יחידות קטנות כף וחצי  שמרים יבשים חצי קילו קמח לבן (500 גרם) 1/4 כוס סוכר  1 כוס חלב פושר ( ניתן להמיר במים או חלב ק

ארז והיין

בחיים ישנן המון מוסכמות חברתיות, מה ללבוש, מה לאכול, מה מותר ומה אסור, מה לשתות.... בחיים יש מן רוטינה מעצבנת של שיגרה, שיגרה של עבודה, קניות, בישולים, הכנות ועוד.. עכשיו קחו את המוסכמות וקחו את השגרה, שימו אותן בצד ותגיעו למתת , לבית של ארז קומורובסקי. בוקר עם מקבץ אנשים משובחים ועם ארז. אירוח מדהים כמו תמיד ומכל הלב ויין המון יין של יקבי רמת הגולן ומכל הסוגים. אז שם שברנו את השגרה, שברנו אותה בלחמים מדהימים, ירקות וסלטים שכולם מפרי אדמתו של ארז, את המוסכמות שברו לנו הצוות של יקבי רמת הגולן, לא עוד יין לבן עם דגים ויין אדום עם גבינות, כי כשטעים אין חוקים.   אז שתינו יין אדום עם הדגים והגבינות  ויין לבן עם הבשר, ואחד שממש אהבנו ( סובניון בלאן) אז ממנו שתינו עוד קצת J .  מנה אחת  בלטה במיוחד בין כל מנות הפתיחה שהגיש לנו ארז, מגש גדול ועגול עם פרוסות קולרבי צלויות בתנור עם שמן זית, מרווה ופיסטוקים. טעמים כ"כ ברורים וחדים, כנראה שלירקות שמגדלים לבד יש טעם אחר ובכל זאת ממליצים לכם לנסות. ואז כשכבר לא היה מקום ומצב הרוח היה בעננים הגיע גם הקינ

מאפינס ירקות וגבינות

 לפעמים מתבלבלים, לפעמים יש דברים שמסנוורים אותנו, דברים שנראים לנו אטרקטיביים באותו הרגע וכמה זמן אחרי מבינים שהם לא באמת כאלו, מבינים שלפעמים הכל שטויות, מבינים שיש דברים שהשארנו מאחור, דברים לא פתורים, דברים טובים, דברים אמיתיים, דברים שאולי פספסנו כי לא היה לנו אומץ, כי הם פחות היו זמינים, אולי היו רחוקים... דברים שמזכירים לנו תמיד בית חם וחיבוק אוהב. כי לפעמים כל מה שצריך בחיים זה משהו אמיתי מולך נטול פוזות, 2 כוסות של קפה שחור חזק ובלי סוכר, שיר של ה"סמיתס" ברקע וארוחת ערב סתווית, כזאת שתמיד כייף שהיא שם, מאפינס ירקות שכולם עושים בכל מיני  גרסאות, אנחנו אוהבים את הגרסה הירוקה, פשטידה פשוטה וקלילה מוגשת בצורת מאפים אישיים, סתיו בחוץ עלים נושרים, אפילו קריר,  סלון קטן, ארוחה קלילה ושיחה , אין יותר אמיתי מזה . ל- 12 מאפים אישיים בתבנית שקעים מסיליקון או לתבנית של פשטידה בקוטר  26   2 כוסות של  פרחי ברוקולי טרי, אם אין אז להשתמש בקפוא טחונים במעבד מזון 2 קישואים מגוררים וסחוטים מהנוזלים 1 גביע קטן של גבינה לבנה 5% (250 גרם) 100 גרם גבינה בולגרית 5%מפו