דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך פברואר, 2020

מרק אגאדשי

גדלתי מול טבע, מול נופים גדולים ורחבים של יערות, עצים ירוקים ונחלים מסביב. עד היום אני חולצת נעלים כשאני הולכת על הדשא כי אני " צריכה להרגיש את האדמה" ועד היום אני מתרגשת מכל פרי שיוצא על העצים ומכל זריחה בחופי הים שמסביב ( רודפת זריחות סדרתית חח). אז נכון מרבית העבודה שלי במרכז אבל הלב תמיד פה, בגליל עם הטבע ועם המשפחה והחברים ואיכשהו תמיד כשיוצא לי להשלים פערים עם החברות אני מוצאת עצמי מזמינה תמיד את מרק האגאדשי, כנראה כי הוא  משלב לי טעמים שמובילים אותי תמיד, טעמים של ים ושל אדמה שיחד מרכיבים את אותו טעם ממכר. היום דיברתי עם חברה טובה שעוסקת בכתיבה ברשת, קשקשנו על החיים כי מזמן לא נפגשנו, דיברנו על מה הוגן בחיים ועל מה לא, על כמה חשוב להישאר מי שאנחנו תמיד ועל כמה אמת ופשטות הן מילים שמנצחות את הכל . אחרי השיחה הלכתי להכין מרק אגאדשי, כי הוא משלב אדמה וים, כי הוא פשוט ומלא אמת. מרק אגאדשי בתיק האוכל שלנו ו"תנו לגדול בשקט". מרכיבים : 1 חבילה של טופו קשיח חתוך לקוביות  1 כוס קורנפלור שמן קנולה לטיגון  לציר המרק: 6 פטריות שיטאקי מיו

חומוס ברוטב חריף ופאפאדם

יש חנות קטנה וקסומה באזור מזרח לונדון, מדפים של מלא ירקות מארצות רחוקות, כאלו שאני לא מזהה ומדפים עמוסים אוכל מהמזרח. ובעיקר חומרי גלם מהודו. בכל ביקור שלי בלונדון אני מגיעה לשם, רק כדי לעבור מחדש על המדפים ולגלות עוד תבלינים לא מוכרים ועוד עולמות ממטבחים רחוקים שאני אוהבת לחקור. ואז נתקלתי בפאפאדם, ממשפחת הלחמים ההודים ( ללא גלוטן ) , קרקר עדין ופציח , כזה שנשבר בקלות, כזה שנראה נרשים ועדיין עדין כל כך, כזה שכיף לאכול אותו ליד אוכל מתובל וחם כי הוא נוטה להעמיס עליו את האוכל וגם להישבר ולהיות חלק מהביס תוך כדי. חזרתי מלונדון עם חשק להכין את תבשיל החומוס החריף שלי , זה שאני מכינה כמה פעמים בחודש, זה שתמיד מפיץ ריח של ארצות רחוקות, זה שתמיד מזכיר לי כמה חריף זה דבר טעים וכמה אני צריכה ללמוד לאכול אוכל חריף. חומוס חריף בתיק האוכל שלנו, כזה שמגישים עם פאפאדם ליד, דק, שביר, מתובל , בדיוק כזה. חומוס ברוטב חריף: מרכיבים: 3 כוסות גרגירי חומוס מזן קטן לאחר השרייה של לילה בקערת מים. 5 שיני שום פרוסות  1 פלפל צ'ילי אדום פרוס  1/2 כוס כוסברה טרייה קצוצה ל

בייגל פטיסייר

אנחנו רצים, רצים במהלך היום ממקום למקום, רצים כדי להשיג דברים, או להגשים חלומות, אנחנו רצים אחרי אנשים, אנחנו רצים סביב השעון עד השעות הקטנות של כל יום. ויש גם ימים שהם הפוכים מהשגרה, אותם ימים שאנחנו מחליטים לקחת אויר, לקחת פאוזה  מהכל  ולקחת קצת זמן לחשוב. לפני כמה שבועות חברה טובה שעברה לגור במינכן, טיילה ביריד והחזיקה ביד  פרצל  וניל, כזה שהיה נראה לי כל כך מיוחד שהפעם החלטתי לשחזר את המתכון. אז לקחתי פאוזה, לקחתי קצת אויר כדי לחשוב ועל הדרך גם לשחזר את אותו בייגל שהיא החזיקה ביד. על הדרך בין רידודים לקיפולים של הבייגל הזה הבנתי משהו חשוב.  לצורת הבייגל הזה יש הרבה משמעויות ואחת מהן היא גלגול 2 חלקים משני צדדים שונים עד לחיבור של שניהם באמצע. ממש כמו בחיים, לפעמים 2 אנשים לומדים שהאמצע יוצר יחד חיבור מושלם, האמצע מחבר בין 2 צדדים, האמצע הוא לא פשרה, הוא הבנה שיחד אפשר ליצור משהו אחר. בייגל  פטיסייר  בתיק האוכל שלנו, כזה שגולגל משני הצדדים עד לקו האמצע שלו, כזה שמזכיר לכל אחד ואחת שלפעמים החיים מגלגלים אותנו לשני קצוות שונים, רק כדי ללמוד שאפשר גם להתגלגל לכיוון ההפו

שושני שמרים עם זיתים ועגבניות מיובשות

ימי שישי שלי תמיד מתחילים בקערה של בצק שתופחת עם הזריחה ואני שמתבוננת עליה עם כוס קפה שחור ביד. יש בשעת האלו שקט שאין בשום מדבר או בשום ויפאסנה, אלו השעות שיש בהם "רעש נקי" , רעש נקי הוא כשהראש לא מפסיק לעבוד ולא מפסיק לחשוב ולשאול שאלות, אבל השאלות הן ברורות יותר, בזכות אותו שקט, בזכות אותם צבעים של זריחה, בזכות הציפורים שמביאות את הבוקר, בזכות שיר נכון שמתנגן ברקע.  שעה של קסם , אותה שעה שאני קוראת לה שעה של תודה, תודה על כל מה שיש ועל מה שעוד יבוא, כל יום מחדש. שישי בבוקר ופרחים ריחניים בתנור שלי, פרחים מלאים בכל מה שאני אוהבת , פרחים שמחוברים למקום בו אני גרה, פרחים כל כך ריחניים שכל אחד שימח לקבל ביום שישי. שושני שמרים עם זיתים ועגבניות מיובשות  מרכיבים : 1/2 קילו קמח  1 כף שמרים יבשים  1 כף סוכר  1  כפית מלח 1+1/3 כוסות מים פושרים  4 כפות שמן זית  למלית: 300 גרם זיתי קלמטה קצוצים. 1/2 כוס עגבניות מיובשות לחות קצוצות  1 כף שמן זית  3-4 כפות טימין טרי 1 כפית פלפל שחור גרוס לציפוי : ביצה טרופה, שומשום שחור-