דילוג לתוכן הראשי

פוסטים

מציג פוסטים מתאריך אוגוסט, 2012

פסטה חצילים ופקאן

"החיים קצרים מידי בשביל להצטער על דברים שעשית, ובמקום להצטער על מה שלא עשית פשוט קומי ותעשי אותם, מה יכול לקרות? אל תעשי חצאי דרכים, ככה תהיי חצי מאושרת, תמיד תהיי שלמה עם הבחירות שעשית,אל תמהרי להתחתן אבל תמצאי את הבחור שתמיד יצחיק אותך חייכי והעולם יחייך אלייך"... סבתא ז"ל- תמיד עם משפטי חכמה, תמיד עם חיוך על הפנים ותמיד מוזיקה איטלקית ברקע בקולי קולות, ככה תמיד אזכור אותה. למרות שהיא בישלה מדהים היא העדיפה לטייל ולבלות, אבל כשהייתי מגיעה אליה היא ידעה בדיוק מה להכין,מה שאומר לקחת את הדברים שאני אוהבת ולחבר אותם למנה אחת. יום אחד הכנתי לו את הפסטה של סבתא, הכנסתי לשם את כל הדברים שאני אוהבת חיכיתי שהוא יטעם, כשהוא מניח את המצלמה ויושב לאכול אז אני יודעת שהוא ממש אוהב את המנה. מה בעצם יש לא לאהוב: פרוסות דקות של חצילים, עגבניות מיובשות, בזיליקום טרי, שמן זית ופקאנים, הכל יחד מרכיבים את מנת הפסטה שלא נותנת להניח את המזלג, ככה זה כשיודעים מה אוהבים. לפסטה: חבילת פסטה בצורות שאוהבים חציל בינוני פרוס דק 6 שיני שום פרוסות כוס פקאנים טבעיים לא מסוכרים חצי כוס עגבנ

לחמניות קונוס ממולאות גבינה

הגליל... להכנס בבוקר לרכב , לעמוד בפקקים, להגיע לעבודה, טלפונים, מיילים ,ישיבות, צעקות, צחוקים ועוד יום עבר  ושוב נכנסים לרכב, עומדים בפקקים וחוזרים לבית. הפעם הדרך היא שונה, יש את הזמן, לא ממהרים לשום מקום קצת לפני שמגיעים מצד ימין של הכביש, שדות וכבשים , נכנסת  לעיר לא צריכה לחפש חנייה, פשוט מחנה. מתחת לבית ואדי ענק הרים ירוקים,תנים מייללים בלילה  ושפני סלע בבוקר שנתלים על כל עץ, עצי זית מקיפים את הכל ושביל לאורך כל הואדי מוצף במרווה טרייה, זעתר, טימין, רוזמרין עוד... הנוף הזה זה "הגלידה שלי" בסוף היום. הנוף  והשקט הזה הם הפינוק האמיתי. החיבור לאדמה, לטבע, לירוק, מעוררים בי כל פעם מחדש את החשק לרוץ למטבח ולאפות ואיכשהו תמיד לשלב  מרכיבים מהטבע לתוך המאפים. אני אוהבת שהוא מגיע מהמרכז ומתחיל לחייך, לוקח נשימה עמוקה, לוקח את הכלב והולך לטייל. אוהבת לראות אותו רגוע ואוהבת לראות את החיוך שלו כש"הגלידה " יוצאת מהתנור חמה ופריכה. קונוסים של בצק כפרי עם פשתן , זעתר ופריקי  ושמן זית, ממולאים אח"כ בגבינה טרייה וזעתר. ואדי ירוק, נוף של

" חבילת הפתעה"

  אחרי  יום נפלא בו נפגשנו כמה בלוגרים והצוות של   איי לאב פוד :https://www.facebook.com/ilovefoodblogs/timeline   ביישוב מתת לסדנת אפייה עם ארז קומורובסקי והצוות של סוגת. קיבל כל בלוג " חבילת הפתעה" ובתוכה קמחים מסוגים שונים ו- 2  תוספות. חזרנו הביתה ופרסנו את החבילה שבתוכה היו קמח שיפון, קמח כפרי וקמח חלה ו- 2 תוספות זעתר ופריקי ( חיטה ירוקה יבשה ומעושנת). אחרי שמסתכלים על היישוב מתת המקסים והפורח ומסתכלים על הכביש הגדול  בדרך חזרה, כביש עם פקקים ונהגים שצועקים, בדיוק ברגע הזה אנחנו חושבים לעצמנו "רק בישראל", רק בישראל יש חיתוך מחשבתי מהיר מטבע וירוק לכביש סואן וצעקות, רק בישראל כולם מכירים את כולם וצועקים אחד לשני ברחוב, רק בישראל  כולם "אחים" של כולם,,, להיות ישראלי זה אומר להיות קשוח, להיות צעקן, להיות חייכן, לצעוק ולריב ושנייה אחרי לחבק. להיות ישראלי זה אומר לשלב בין כל  הדברים: בין החיבור לאדמה  ולכל התוצר שהאדמה מניבה, בין הכפר  לעיר בין האהבה והמרחקים. להיות ישראלי זה אומר לערבב, מיזוג גלויות של חריפות של מתיקות והכל עטוף באריז

לחמניות ממולאות פסטו וממרח עגבניות

אמצע הלילה, חזרנו מבילוי וזו בדיוק השעה שבא  לאכול משהו טעים, איכשהו עוצרים תמיד בדרך במקום קטן שמכין טוסטים עם תוספות , מאותם מקומות שמקבלים את הטוסט בשקית נייר חומה ואז נוסעים לבית. תמיד באותם רגעים יש את ההתלבטות מה להכניס לטוסט, איזה תוספות הכי טעימות ואיזה ממרחים הכי שווים. בחיים יש הרבה החלטות חשובות שצריך לקחת והרבה התלבטויות, אז כאן לפחות החלטנו לחסוך בהתלבטויות  ו"ללכת על כל הקופה", במקרה הזה על כל הממרחים. בצק שמרים עם יוגורט, מגולגל לפי שלבים עם ממרח זיתים, ממרח עגבניות מיובשות וממרח בזיליקום, אפוי בצורת שבלול וכל ביס מגלה טעם אחר, עם חמאה בצד, עם זמן זית ובסלמי ואפילו בלי כלום, אחד מהתענוגות של אמצע הלילה....    לבצק: 600 גרם קמח רב תכליתי\ קמח לחם 1.5 כפות של שמרים יבשים כפית סוכר 1 מיכל יוגורט לא ממותק 1/2 1 כוסות של מים פושרים 3 כפות שמן 1 כפית שטוחה של מלח למילויים:  ניתן לקנות את הממרחים הנ"ל מוכנים. למי שממש רוצה להשקיע : לממרח הזיתים:  קופסת שימורים של זתים שחורים מגולענים, 7 שיניים של שום קלופות , 4 כפות