דילוג לתוכן הראשי

פוסטים

מציג פוסטים מתאריך דצמבר, 2013

סושי

"ידיים קרות לב חם" משפט שתמיד היו אומרים לי, יש שיגידו שהסיבה שאני אוהבת לאפות לחמים היא בעצם  כדי לחמם את כפות הידיים, ‎‬ויש שיגידו שיש מאכלים שידיים קרות נועדו בדיוק בשבילם: הסושי, ככל שהידיים קרות יותר הסושי יהיה מוצלח יותר  ( היפנים חושבים כך בכל אופן) . יש משהו בצבעים של המנה, בשילוב העדין של כמה גוונים שמשתלבים למנה אחת של שלמות טעמים. לכל אלה שתמיד אומרים " אי אפשר לאכול את העולם במכה אחת" בא הסושי ומראה להם שכן אפשר...   המנה שבכל עונה יוצרת את אותו הרגע בו אנחנו מרכיבים לעצמנו את הטעמים שאנו אוהבים למנה אחת צבעונית, ביס שמכיל את כל הטעמים. אז לקחתי את הטעמים שאני מעדיפה , גלגלתי לרול, חתכתי וארזתי לו לעבודה, יש משהו במגש קטן של סושי באמצע יום עבודה שעושה את היום לקצת יותר צבעוני. לסושי: מצרכים ל-3 סועדים : 1.5 כוסות אורז 1.5  כוסות מים רבע כוס חומץ  מיוחד לאורז לסושי 2 כפות סוכר 1/2 כפית מלח  למלית:  אבוקדו חתוך לרצועות דקות רצועות של בטטה אפויה או מטוגנת רצועות של מלפפון רצועות של גזר שומשום שחור עירית ט

חלה‎

הבוקר של יום שישי מתחיל ביקיצה טבעית, אבל מוקדמת, משהו בפנים יודע שזה היום בו אני לא צריכה לקום לעבדה, זה היום שאני מתעוררת עם הקפה במטבח ומתחילה את שישי בבוקר באפיית חלה לשבת. כשרק הכרנו סיפרתי לו שאני אוהבת ללוש לחמים ביד ולא במיקסר, שאני צריכה להרגיש את החיבור בין היד לבצק, להרגיש את הבצק ולהבין תוך כדי מה עוד דרוש לו. סבתא ז"ל אמרה לי פעם שאפיית חלה צריכה להיעשות בשמחה כאילו אין שום דבר אחר שמפריע למחשבה, את האמרה הזאת החלטתי לאמץ לחיי ואת החלה של שישי מכינה עם שמחה, שום דבר אחר לא נכנס למחשבות. הלישה הראשונית, ההמתנה לתפיחה וקליעת החלה הפעולה הכי חשובה בעיני בכל העניין, אצלנו  בבית נהוג שעם קליעת החלה מביעים משאלה ואם החלה יצאה מהתנור בדיוק כמו שרצינו  המשאלה תתגשם. בבוקר של יום שישי החלטתי לאפות את החלה הפעם עם קמח כפרי, הבית התמלא בריח של אפייה אפייה שבישרה את בואו של סוף השבוע, הוא הוציא את החלות מהתנור והניח את התבנית קרוב לחלון כדי לצננן אותן, הסתכלתי עליהן מהמטבח, הן היו יפות בדיוק כמו שהן.. מבחינתי המשאלה התגשמה.. חלה כפרית ( מתכון ל- 2 חלו

צ׳ילי קון קרנה

הרגע הזה בו מסתכלים על משהו שנראה בדיוק כמו האחרים ואז מוצאים בו את השוני, הרגע הזה בו משהו קטן גורם לדבר ככ מוכר להיות שונה, להרגיש ייחודי, להרגיש את מה שהיה חסר, החורף שמביא איתו את הסירים הכבדים ותבשילי הקדירה, סיר הצ׳ילי קון קרנה שמוצא עצמו מתבשל באיטיות במטבח של ההורים רגע אחרי שהגשמים מופיעים, אז נכון הוא נראה כמו עוד תבשיל דומה ומוכר אבל אז מוצאים את השוני, אותו דבר ייחודי ששמור רק לו, אולי אלו התבלינים, אולי זו הדרך בה הוא נעשה, אולי זו הסיבה שהוא נעשה בהמון אהבה, אולי אלו הזכרונות שמכניסים לו את הטעם. בדיוק כמו בחיים הוא נראה כמו כולם, לא משהו שונה אבל בכל זאת יש בו משהו שונה, אותו דבר שמייחד אותו מכולם, אולי זה מה שהוא אומר, אולי זה איך שהוא יוצר ואולי אלו הזכרונות שאנחנו אוגרים,״ הרגע הזה בו משהו קטן גורם לדבר ככ מוכר להיות שונה״ , קדירת הצ׳ילי שלנו, זכרון ראשון שלנו לחורף שהגיע ( זכרון בקערית ).                                              לצ׳ילי קון קרנה ( מתכון ל-4 סועדים).    2 כוסות שעועית יבשה לבנה  שהושרתה לילה בקערת מים ( מומלץ להשתמש בשעועית קטנה

קייק פופס

סוכריות על מקל תמיד היו אהובות עלי, במיוחד אלו האדומות עם המסטיק העגול בפנים, כשמשהו מתוק מגיע באריזה קטנה הוא תמיד משאיר טעם של עוד, וכשמשהו מתוק מגיע על מקל של סוכריה האושר הוא כפול, חברה טובה מבוסטון סיפרה לי על שגעון ה- cake pops וכמה שהם טעימים ויפים. אז היינו חייבים להבין על מה כל ההמולה והכנו ״קייק פופס״, כדור שוקולד שעשוי מעיסה של עוגת שוקולד בחושה, מוגש על מקל של סוכרייה, עטוף בשוקולד וקישוטים, אז אולי אין מסטיק עגול בפנים אבל הוא משאיר טעם של עוד..     לכ-12 יחידות:    2 עוגות קנויות (איגליש קייק) בטעם שוקולד, או לחלופין עוגת שוקולד בחושה בסיסית  3 כפות ממרח נוטלה.   1 - 1/2 כוס חלב קר- תלוי במרקם                          1 שקית פצפוצי שוקולד צ׳יפס לבנים.   200 גרם שוקולד מריר 4 כפות שמן.   סוכריות צבעוניות/ קוקוס קלוי או  כל קישוט שאוהבים  12 יחידות של מקלות מנייר ( להשיג בחנויות יצירה או כאלו שמתמחות באפייה  ההכנה:    מפוררים את העוגה בקערה ומוסיפים לה את ממרח הנוטלה, לשים את העיסה ותוך כדי מוסיפים חלב עד לעיסה אחידה, יוצרים כדורים ממש כמו כדורי ש