דילוג לתוכן הראשי

פוסטים

מציג פוסטים מתאריך פברואר, 2016

פוקאצ'ה עם חציל וטפנד‎

נסיעה ארוכה מירושלים עד לצפון, פעם ראשונה ישבנו מול הים ממש כשהקיץ נגמר, קפה שחור בייגל ולאבנה, צחקנו על הכל וסיפרנו הכל כאילו ומכירים שנים, יום ארוך שנמשך לתוך הלילה, סיפורי ילדות, חלומות וכל מה שהשנים הביאו איתן, הרגשנו שהיום נגמר מהר מידי ובבוקר על כוס הקפה נמשכו השיחות על המטבח ועל התשוקה לבשל ולאפות, שעה אחרי הידיים היו מלוכלכות בקמח וחיכינו לבצק שיתפח, מתחנו אותו לחצנו עליו הוא התמסר, כל הבית התמלא ריח של אפייה, ריח שהזכיר ריח של ארץ רחוקה, ריח של בצק חם שטיפלו בו יפה.  הוא תפס לי את היד " יש לך יד של אופה" יד שיודעת בדיוק מה שבצק צריך, כמה כייף לראות אותך מכניסה דברים לקערה בלי למדוד כמויות ולשה" כמה כיף לראות כמה אהבה את מכניסה ללחמים שלך". לישה תגיע תמיד מהלב, מהמקום הכי עמוק מהמקום, מאהבה, מכאב, מרגש, כל אלו נכנסים לתוך היד ואל הבצק וכל לחיצה תגיע עם משמעות. שישי בבוקר שמש של חורף ולחיצות קטנות על הבצק, לחיצות קטנות ישר ללב, הפוקאצ'ות של סבתא. לפוקאצ'ה: 500 גרם קמח 6 כפות שמן זית כפית מלח כפית סוכר כף ורבע שמרים יבשים

עוף עם ארטישוקים ופסטת תרד

' " נפש תאומה'. אנשים חושבים שנפש תאומה זה מישהו שהוא שתי-טפות-מים כמוהם, וזה מה שכולם רוצים. אבל נפש תאומה אמיתית היא כמו ראי, היא האדם שמראה לך כל מה שבולם אותך, האדם שמגלה לך שאת יכולה לשנות את החיים שלך. נפש תאומה אמיתית זה האדם הכי חשוב שתפגשי בחיים, כי הוא מסוגל להרוס את החומות שלך ולהעיר אותך בזבנג. . "   ( לאכול להתפלל לאהוב..) שולחן העץ הישן של סבתא ועליו מפוזר קמח, היא עומדת לצידו ואני בגיל 6 עומדת על כסא מפרידה בין רצועות הפסטה ותולה אותן על קולב העץ שלה מהופנטת מהצבע הירוק של התרד בתוך הפסטה מסתכלת עליה וכמה יפה היא הייתה, שירים באיטלקית ברקע והיא מתרגמת לי מילים חשובות מהשיר ומדברת על אהבה ואומרת "יום יבוא ואת תכיני בדיוק את אותו הדבר לנפש התאומה שלך ואני בטוחה ששלך יהיה טעים יותר, יום יבוא ומישהו יהיה כ"כ מאושר כי נולדת מלאה באהבה והיא אמיתית. "  פסטה של תרד מעליה עוף במרינדה עם ארטישוקים ולימונים, חרוך בדיוק כמו שצריך. לפסטה: חצי כוס  ( לאחר הטחינה) של עלי תרד מאודים וטחונים 1.5  כוסות קמח לבן + חצי כוס קמח לפסטה 1

סינבון בסגנון גלילי‎

בקרים מוקדמים של זריחה מול ואדי מדהים, ריח של עשבי תבלין שגדלים פרא , קצה של צוק,  תרמוס קפה , ספר על פילוסופיה, מאפה קטן ושקט, הוא היה יושב לידי, מכשכש בזנב, רץ בין הסלעים וכל שנייה מסתובב אחורה לראות שאני עדיין שם מחכה לו וכשהיה רואה אותי מחייכת  אליו, היה רץ למעלה אל הצוק חזרה כדי לתת ליקוק ענק לפנים שלי, כזה שגרם לי להתגלגל  מצחוק, הרגשת בטחון שרק כלב ענק יכול להעניק לך. קפה הוא לא אהב אבל תמיד חיכה לביס האחרון של כל מה שהיה לי ביד. 13 שנים התרגלתי  לא לסיים אוכל שיש לי ביד ועכשיו כשהוא כבר לא פה המסורת נעלמה ואני עדיין משאירה על  השולחן תמיד את הביס האחרון של כל מאפה שיש לי ביד..  זיכרונות הם הדבר היחיד שנשאר לנו כאנשים כדי להעריך משהו באמת ולדעת כמה טוב היה באותו הרגע וכמה לא שמנו לב אליהם עד שהם כבר לא היו שם , זיכרונות וריח מוכר שבוקע מהתנור ומעלה את אותם זיכרונות - סינבון בסגנון גלילי עם סילאן וטחינה. לבצק: 120 גרם חמאה בטמפ' רכה כוס וחצי חלב חמים- לא רותם 2 ביצים 4 כפות סוכר כף וחצי שמרים יבשים 4 כוסות קמח לבן כפית תמצית וניל 

פלפלים ממולאים צמחוניים‎

חכם סינגפורי  אמר  לי פעם " קחי כוס ריקה ומלאי אותה מים, רק אחד שלא יפחד למלא את הכוס עד שיגלשו ממנה המים, ליבו אוהב ממקום טהור ובלי גבולות ואת את מוזגת מים עם חיוך ובלי להסתכל על הכוס ועל כמות המים, משמע שלבך טהור" משפט שקפץ לי לראש כל פעם שמזגתי שתייה, או מלאתי ממולאים. אוהבת שהמלית יוצאת מגבולות הירק' אוהבת שגולש, אהבת שזה בא ממקום הכי טהור ואמיתי ובלי גבולות. שישי לקראת ערב, כשאור רך עדיין בחלון סידרנו מסדר של צבעים בצורת פלפלים, מלאתי עד שיגלוש והשקתי ברוטב בלי גבולות, הולכת למזוג מים..:)  פלפלים ממולאים צמחוניים  6-8 פלפלים מתוקים בינוניים בצבעים שונים  למלית: 1 בצל קצוץ דק  חצי כוס פטרוזיליה קצוצה 3 שיני שום קצוצות 1 כוס אורז  2 כפות שמן זית 1 עגבנייה 4 כפות חמוציות מיובשות כפית שטוחה מלח כפית בהרט פלפל שחור גרוס כפית פפריקה לרוטב: 3 עגבניות גדולות טחונות כף פפריקה מתוקה כף רכז רימונים חצי כף כמון כפחת סילאן כף רסק עגבניות 4 כפות שמן זית 3 שיני שום כתושות 2 כוסות מים ( תלוי בגודל הסיר