דילוג לתוכן הראשי

פוסטים

מציג פוסטים מתאריך אוגוסט, 2018

ורניקי - כיסוני גבינה ברוטב דובדבנים

קיבלתי במתנה קופסא עם זיכרון, קיבלתי סט של צלחות שהגיעו מאירופה, צלחות ששרדו 80 שנה והרבה זיכרונות, צלחות שהגיעו אלי לדירה למשמרת, כי מי שמסר לי אותן ידע שהן יגיעו לבית טוב. אז חקרתי קצת ושאלתי מה אותה אישה הכי אהבה להגיש באותן צלחות, התשובה הייתה ורניקי- כיסונים ממולאים בגבינה לצד דובדבנים ושמנת חמוצה. פרויקט זיכרונות של אוכל בבלוג שלנו והיום זיכרון של צלחת מיוחדת, צלחת ששרדה הרבה נדודים עד לכאן, צלחת שמספרת את הסיפור שלה רק מלהסתכל עליה. כמעט לכל ארץ יש את הכיסון שלה שמייחד אותה ועכשיו אותו ורניקי הפך גם לזיכרון שלנו, זיכרון של מנה עדינה, עם צבעים שמשלימים אחד את השני בהרמוניה של רכות. שמש של לפני שקיעה בתיק האוכל שלנו וצלחת פרחונית עתיקה ששרדה את הכל רק כדי לספר את הסיפור של אותה מנה. ורניקי גבינה ברוטב דובדבנים. מצרכים לבצק: 300 גרם קמח 3 ביצים קורט מלח 3 כפות שמן קנולה 5 כפות מים לפי הצורך מצרכים למלית: 200 גרם גבינה למילוי ללא טעם כגון טבורג 1 כף אבקת סוכר 1 חלמון מצרכים לרוטב : 2 כוסות דובדבנים או פירות יער קפואים. 3/4 כוס סוכר

מאפינס פיסטוק

שלום   חנוך   שר   על   הדרכים   הידועות  ... על   דרכים   מוכרות   ושבילים   ידועים   שהזמן   הרגיל   אותנו   אליהן ,  אותן   דרכים   ידועות   שאנו   הולכים   בהן שנים . באותה   נשימה   הוא   אומר   גם  אומר  שאין   חשש   לפתוח   דף   חדש . לזוז   ממקום   הנוחות   שלנו ,  לנסות   להעיז   ולשנות   משהו   קבוע   בחיים ,  רק   כדי   לבדוק   אם   זה   מה   שגורם לנו ,  אושר ,  לקום   ולהעיז   ולהגיד   בקול   רם ,  מגיע   לי !  מגיע   לי   להיות   מאושר ,  מגיע   לי   להתרגש   בכל   יום מחדש ,  הטבע   יודע   את   כיוון   הזרימה  ,  הוא  יודע   את   הדרך   מבלי   שיגידו   לו   ואמן   שגם   אנחנו  . הנהרות   יודעים   את   זה :  אין   לאן   למהר .  אנחנו   נגיע   לשם   ביום   מן   הימים ".(פו הדב) מאפינס   פיסטוק   ודובדבנים   בתיק   האוכל   שלנו ,  כזה   שהוביל   אותנו   אל   החצר ,  אל   הטבע  ,  אל   שביל חדש   שבו   עוד   לא   היינו .  מצרכים : 3  ביצים   120  גרם   חמאה 2+1/4  כוסות   קמח   תופח   1  כוס   יוגורט   טבעי 1  כוס   סוכר 3  כפות  

פיתות עם בצל - פלעצאלך

במסגרת פרויקט זיכרונות של אוכל קיבלנו מחיה דר את המתכון שלה שהגיע מאמא שלה יוצאת פולין. מתכון לפלעצלאך – פיתות עבות עם בצל מטוגן ופרג שאי אפשר להפסיק לנשנש. אז בבוקר של שמש חמה לשנו בצק, הכנו פיתות קטנות והנחנו עליהן בגומה בצל מטוגן, פרג ומלח גס. לפעמים זיכרונות של אוכל הופכים להיות זיכרונות של אחרים ברגע שהם עוברים לדף, ברגע שאנו מבינים מאיפה הם הגיעו, ברגע שאנו מנסים לדמיין את אותו אדם כשהוא אוחז בזיכרון שלו בשתי ידיו. פרויקט זיכרונות של הבלוג שלנו והפעם בפולין עם פלעצלאך וריח ממכר במטבח, ריח שיצר זיכרון נעים חדש. פלעצלאך לחמניות עם בצל  -של חיה דר   20  לחמניות החומרים : 8    כוסות קמח מנופה 6    כפות שמן קנולה  2  כפות גדושות דבש  2  כפות שטוחות מלח 2    כפות שמרים יבשים  2  כוסות מים לציפוי : 2  בצלים פרוסים מטוגנים עד הזהבה גרגירי פרג ביצה טרופה+כף מים מלח גס אופן ההכנה : 1.     מכניסים את כל החומרים לקערת מיקסר עם וו  לישה, פרט למלח ולמים . 2.     מתחילים לערבל ומוסיפים בהדרגה את המים, מוסיפים את המלח ומערבלי

קוסקוס

סבתא שלי ז"ל הייתה אישה נדירה, עיניים בצבע תכלת ענקיות וחיוך שכולו טוב, היא אהבה את המטבח ותמיד יכולנו להגיע אליה בכל שעה בהפתעה ויהיו סירים במקרר. כל שישי בצהרים היא הייתה מכינה סיר ענק של קוסקוס עם ריח של מרק שהגיע למרחקים, ידיה שתמיד היו עם צמידי זהב מטוניס היו מרעישות בעת הכנת הקוסקוס וכשהיינו באים לבקר אותה היינו קוראים לזה " מנגינת הקוסקוס". אמא שלי ממשיכה את המסורת ומכינה בכל שישי קוסקוס בעבודת יד, עם צמידי זהב שמרעישים בעת הכנת הקוסקוס עצמו. האהבה לבישול הגיעה מהבית, מהמקורות, מהסבתות שהגיעו כל אחת מארץ אחרת, המראות ,הצבעים , המושג  "אוכל מעצים", אוכל שדרכו מגיעים אל הלב של בני המשפחה, אוכל שכל כולו אומר בית ואהבה. סבתא שלי כבר לא בחיים, אבל השאירה לי מזכרת של  שני צמידי זהב עדינים שהיו גם על ידיה. היום בו החלטתי ללמוד להכין קוסקוס כמו של סבתא ואמא, הוא היום בו הצמידים שלי הרעישו את "מנגינת הקוסקוס". קוסקוס טוניסאי בתיק האוכל שלנו, כזה ששנינו מכירים מהסבתות שלנו, כזה שממשיך מסורת. מצרכים לקוסקוס: סיר כפול לקוסקוס