אני לשה, אני לשה כשאני צריכה לחשוב, אני לשה כשאני צריכה לתכנן, אני לשה כשאני צריכה לשכוח, אני לשה כשאני רוצה לשמח, אני לשה כשאני אוהבת.
אומרים שבצק מרגיש, מרגיש את הידיים שמעבדות אותו, מרגיש את הרגש שנכנס לתוכו תוך כדי עבודה, בצק מרגיש ומגיב בהתאם.
סוף של קיץ בחלון של תיק האוכל שלנו, סוף של קיץ ולחם של בצל שאפיתי אותו בתבנית חרס שקניתי בחנות קטנה, כזאת שהזכירה לי בתים כפריים בארצות רחוקות, כזאת שידעתי שתוכל להכיל את הלחם והוא הקשיב, הקשיב והרגיש כמה אהבה יש בלישה שלו וכמה מחשבות נכנסו לתוכו.
לחם בצל אפוי בתבנית חרס, כזה שעלה על גדותיו, כזה שהיה מלא באהבה.
מצרכים:
לחם בצל אפוי בסיר, או בתבנית
2 כוסות קמח לבן
1 כוס קמח מלא \ קמח כוסמין
1 כף שמרים יבשים
2 כפות סוכר
2 בצלים קצוצים מטוגנים
1/2 כף מלח
קמח לקימוח משטח העבודה
4 כפות שמן זית
1.5 כוסות מים פושרים
אופן ההכנה:
מערבבים יחד את הקמחים , הסוכר והשמרים, יוצרים גומה ושופכים לתוכה שמן זית, מלח מים ובצל מטוגן, לשים היטב רצוי במיקסר עם וו גיטרה לחמש דקות או ידנית, אמור להתקבל בצק דביק יחסית אם יש צורך מוסיפים עוד רבע כוס מים.
משאירים להתפחה בקערה משומנת קלות ומכוסה לשעה וחצי, לאחר שעה וחצי מעבירים למשטח מקומח ועוטפים את הבצק בעדינות בקמח עד שמתקבלת צורה אחידה של עיגול או צורה אובלית.
מעבירים להתפחה שנייה של 40 דקות בתוך תבנית חרס או סיר עד קוטר של 26 ממתכת כבדה ( חשוב להקפיד לקמח את הסיר אן התבנית.
לאחר 40 דקות מקמחים מעט את השטח העליון הלחם וחורצים פסים – גם אחד יספיק בסכין חדה ומקומחת.
אופים כ- 40 דקות בתנור שחומם מראש ל- 180 מעלות ומניחים בתחתית התנור תבנית עם מים חמים ליצירת אדים.
לאחר האפייה מחלצים מהכלי ומניחים על רשת לצינון.
