רחוב צר בליבה של רומא ומסעדה קטנה ומשפחתית שנמצאת בתוכו.
מסעדה משפחתית בת 100 שנים בה כל בני המשפחה עובדים ואותה אישה מבוגרת וחייכנית שמנהלת את כולם ביד רמה וחיוך רחב.
עטופה בסינר לבן ומטפחת אדומה ידיים מקומחות ושולחן רחב בו הכל קורה , פסטה עבודת יד, ניוקי מדהים והרבה מהלב שנכנס ישר לתוך האוכל.
המבט הראשון של שתינו החיוך שהיא שלחה לעברי עם תנועת יד של "בואי הנה " התחושה הביתית שקיבלתי כאילו אני במטבח של סבתא ז"ל.
"נונה" (סבתא באיטלקית) ככה ישר קראתי לה והרגשתי הכי בבית, אז חזרתי מרומא עם חוויות והרבה מתכונים והשראה מ"נונה" והחלטתי לשחזר את המנות המדהימות שאכלתי מהידיים שלה.
רומא – הרגישה לי כ"כ בבית,שממש היה קשה לעזוב.
בוקר בסטודיו ובין מנה לקפה הכנתי לו את הפולנטה המדהימה של "נונה" רציתי שיטעם את הטעמים שחוויתי שם, רציתי להביא את הטעמים משם לבית, הפולנטה של "נונה" גם ברומא, פה בתל אביב ובקרוב אצלכם בצלחת.
לפולנטה:
1 כוס קמח תירס רצוי כזה שמיועד מראש לפולנטה
2.5 כוסות חלב
2.5 כוסות מים
1 כף שטוחה מלח
100 גרם גבינת פרמז'ן או פקורינו מגוררת דק
50 גרם חמאה
לצלייה:
שמן זית
פלפל שחור גרוס
להגשה ( חלק שני של המנה)
סלסלת עגבניות שרי רצוי על הגבעולים- כשלוש כוסות ( ככה נונה מגישה)
חצי כוס עלי בזיליקום חתוכים גס
4 כפות חומץ בלסמי משובח
2 שיני שום כתושות
מלח גס
ההכנה:
בסיר רחב מרתיחים את החלב, המים והמלח, כשהמים רותחים מוסיפים את כוס קמח התירס, מנמיכים את האש ובוחשים עד שהנוזלים נספגים, לאחר מכן ממשיכים לבחוש ומוסיפים את החמאה וכשהיא נספגת מוסיפים לאט את הגבינה המגוררת עד שהיא נבלעת במסה.
לאחר מכן מסירים מהאש ומעבירים את הפולנטה לתבנית מלבנית לצינון, מצננים את הפולנטה כחצי שעה בטמפרטורת החדר, אחכ חותכים את הפולנטה לקוביות ומברישים אותן בשמן זית צולים את הפולנטה על "מחבת פסים" או על מחבת טפלון משני צדדיה ומפזרים מעל פלפל שחור ומלח גס.
במחבת נפרדת מניחים 4 כפות שמן זית יוצרים איקס קטן בכל עגבניית שרי ומניחים את העגבניות על המחבת, מקפיצים את העגבניות בשמן הזית כחמש דקות ומוסיפים שום כתוש, חומץ בלסמי, מלח ופלפל. לאחר 3 דקות כשרוטב הופך אחיד מסירים מהאש ומוסיפים עלי בזיליקום קרועים.
צילחות:
מניחים קוביית פולנטה צלוייה על צלחת ומעל מניחים עגבניות שרי לוהטות ואת הרוטב.
ניתן לפזר מעל עוד גבינה ולהגיש לצד כוס יין קר או לימונצ'לו.
