יש לילות שאני כותבת בהן מתכונים ועורכת תכנים ואיכשהו בלי לשים לב מגיע הבוקר.
לילה אחד הכנתי בצק, ערבבתי אותו עם כף עץ בתוך קערה עמוקה ושלחתי אותו לישון לילה במקרר.
מישהו פעם אמר לי שהוא שם לב שכשאני מוטרדת או צריכה לחדד מחשבה אני אופה, בבוקר חיכתה לי במקרר קערה של בצק עמוס בבועות אויר , ידעתי כבר שמדובר בבצק עצמאי , מהסוג שהחליט בלילה לא לתת לאף אחד ללוש אותו, לא לתת לאף אחד להגיד לו באיזו צורה הוא צריך להיות, או כמה עליו לגדול.
הבנתי שמדובר בבצק שמתמסר, מתמסר מציאות שלו, מתמסר למי שהוא ולא מנסה לעצב עצמו למשהו שהוא לא.
ג'בטות מלאות בבועות אויר בתיק האוכל שלנו , כאלו שמלאות באהבה, כאלו שלא נתנו לאף אחד להגיד להן איך הן אמורות לתפוח, או לגדול ובאיזה צורה להיות .
ג'בטות שמאמינות בעצמן בלבד, ממש כמוני.
מצרכים:
4 כוסות קמח
כף שמרים
כף סוכר
כפית וחצי מלח
2 כוסות מים
קמח נוסף לקימוח לאחר ההתפחה
הוראות הכנה:
בקערה גדלוה מניחים קמח , שמרים וסוכר, מערבבים ויוצרים גומה, מניחים בתוכה מלח ומים ומערבבים עם כף עץ לבצק דביק מאוד, מכסים ומכניסים לילה למקרר
מוציאים מהמקרר מורידים התפחה בעזרת יד משומנת ומתפיחים עם כיסוי שוב כשעה.
מצמידים ניילון נצמד בגודל של בגודל של A5 על השיש ומקמחים אותו בנדיבות
לוקחים בעזרת קלף, או מרית רבע מכמות הבצק ועוטפים אותה בקמח, יוצרים רצועת בצק – הבצק המתקבל מאוד דביק והקמח עוזר רק בעיצוב הצורה.
מעבירים בזהירות לתבנית מרופדת נייר אפייה ומותחים את רצועת הבצק מעט , חוזרים על הפעולה עם שאר הבצק כך שבסוף מתקבלות 4 רצועות על התבנית.
מפזרים מעט קמח על הרצועות ובעזרת קלף או תרבד חד יוצרים חיתוך באמצע ליצירת 2 ג'בטות מכל רצועה, לאחר החיתוך לא מפרידים למרווחים ונותנים לבצק לתפוח 20 דקות.
מחממים בזמן הזה תנור ל- 200 מעלות ואופים את הלחמים כ- 25 דקות עד הזהבה.
מפרידים לאחר האפייה את הג'בטות שנצמדו בזמן האפייה ומצננים על רשת האפייה של התנור.